איך עובר יום המשפחה על סביבתי הקרובה? הנושא הנלמד בגן הטרום-טרום-חובה של בני הבכור הוא ״המשפחה״. נתבקשנו להביא תמונה משפחתית והילד למד את השיר ״אמא יקרה לי״ בחוג תנועה (עוד לא הצלחתי לשכנע אותו לגלות לי את הריקוד שהם למדו). בערוץ הופ המעברונים מוקדשים ל״שבוע המשפחה״ ול״חג המשפחה״. בעבודה חילקו לנו שוקולדים. קיבלתי במסרון פרסומת של הנחה להלבשה תחתונה ברשת ביגוד גדולה לכבוד יום המשפחה (מה הקשר?).
ומה קורה אצל ידידתנו הגדולה, ארצות הברית? ״יום האם״ (הם פתרו את בעיית האי-שוויון עם הוספת "יום האב" – שזוכה להצלחה מסחרית מסחררת) נחשב ל״חג הולמרק״, כלומר לאחד מהימים שכל המשמעות שלהן הפכה למסחרית בלבד, בה צריך לקנות כרטיס ברכה, עדיף מתוצרת חברת ״הולמרק״, על מנת לצאת ידי חובת החג. יוזמת יום האם, אנה ג'ארביס, שעמלה רבות על מנת שיוכרז כחג לאומי, אמרה ארבע שנים לאחר הצלחתה שהיא מתחרטת על המאמצים שלה, כיוון שהחג הפך למסחרי מדי. היא התכוונה שהילדים יכינו כרטיס ברכה לאמם בעצמם, ולא ירכשו אחד. בהמשך היא אפילו נעצרה במהלך מאבק נגד המסחור של היום.
חגים וימים מיוחדים הם, כמו החיים, מה שעושים איתם: יצרניות החלב משווקות לנו את שבועות כחג עוגות הגבינה ומוצרי החלב. באמצע חודש שבט יש פרסומים ל"חג קק"ל". בחגים המשפחתיים הגדולים, פסח וראש השנה, יש בהלת מתנות כללית. מה עם יום המשפחה? אני שמח שסוכני התרבות – התקשורת ומוסדות החינוך – מקדישים זמן במהלך השנה, בין טו בשבט לפורים, למשפחה. אני מקווה שהמסרים שהם מעבירים הם מתאימים וראויים (אנחנו מקבלים במייל עדכון על החומר הנלמד בסוף כל נושא מהגננת – כך שבקרוב אדע), אבל אני לוקח את האחריות החינוכית אל הדוגמה האישית כהורה. המנהג לקנות מתנות ביום המשפחה לא התקבע בישראל, תודה לאל. כדי למנוע מהצרכנות להשתלט גם כאן על היום הזה, כפי שהפרסומות כבר מנסות, אנחנו, כאבות והורים צריכים להחיל מסורות אלטרנטיביות ליום המשפחה. למשל – לאמץ מנהגים מחגים כמו ראש השנה לחשבון נפש ולקבלת החלטות משפחתיות: עד כמה אני מצליח לשים את המשפחה במקום הנכון? איך אני יכול להשתפר?
ההחלטה שלי לשנת המשפחה הקרובה: אני אשתדל להיות עם הילדים שלי באמת כשאני איתם. טיפ שקיבלתי מבוס שלי בחברת סטארט-אפ שעבדתי בה, שקיבל מהמשקיע בחברה. לפצות על כמות השעות שאני מבלה עם הילדים שלי, באיכות. אפשר לעשות טאמבלר (מיקרו בלוג שמכיל פוסטים קצרים עם תמונות למשל) משעשע על אבות שמסתכלים בנייד שלהם בגני שעשועים. אם היו מצלמים אותי הייתי יכול לתרום כמה תמונות שלי בודק מיילים בזמן הסיפור לפני השינה (הילד מסתכל בתמונות שבספר לבד), האמבטיות הארוכות וניסיונות ההרגעה של התינוקת בחודשי הגזים. אז מעכשיו כשאני עם הילדים, הטלפון הרחק מהישג יד (מקסימום לצילומים).
אז מה ההחלטה שלכם לכבוד יום המשפחה?
הפוסט נכתב כחלק מפרויקט ״פרלמנט סופר דאד״
אבא סבבה 