נראה שאנחנו נמצאים בתקופת מעבר.
המהפכות כבר הפכו, ועכשיו אנחנו ההורים מעוניינים ופועלים למען הורות משמעותית משותפת. אנחנו מאמינים שלכל אחד מההורים יש חשיבות בגידול שלם ומלא של הילדים, ואף אחד מההורים לא בוחל בשום חלק מהחינוך ומהגידול.
מבאס מדי פעם לראות את השאריות מהעולם הישן, שמזכירות לנו שיש אנשים ומוסדות שמבחינתם יש הורה אחד שצריך לגדל את הילד.
דוגמאות מעצבנות:
למרות שהחוק מכיר בזכות של האב לחלוק עם האם את חופשת הלידה (כמובן שרק באישור חתום של האם), המדור שמטפל בכך נקרא "מדור אמהות" (ולא למשל "מדור הורים"). האם אני קטנוני וזה רק הבדל סמנטי? לא נראה לי. הרי אבות הם הורים סוג ב' בביטוח הלאומי. נשארו עדיין סעיפים וחוקים שונים המפלים לרעה אבות לעומת אמהות בזכאות לחופשת לידה. למשל, לפי סיכום משנות החמישים בין משרד הביטחון לביטוח הלאומי, חיילות משוחררות זכאיות לכך שהשירות ייחשב כחלק מתקופת צבירת הזכויות לפני חופשת הלידה, אבל חיילים לא. רוצה לשנות את זה? לך לבג"צ.
במהלך האישפוז ב"הלל יפה" אחרי הלידה הילדה הייתה "בביות מלא", כלומר היא נמצאת כל היום בחדר של אמא שלה. האחיות ממחלקת תינוקות הבטיחו בסיור המקדים ובמהלך האישפוז – שבכל שאלה אפשר להגיע אליהן ולשאול והן יעזרו. אז הגעתי אליהן עם בקשה פשוטה לעזרה – והתשובה שקיבלתי הייתה – "אני לא מדברת איתך, אין לי זמן, תחזור עם האמא, אין מצב שאני מסבירה פעמיים". כל ההסברים על כך שאני הוא האבא של התינוקת, ושהאמא מתאוששת לאחר לידה לא הועילו. הרגשתי כמו הורה סוג ב'.
מה אפשר לעשות? איך נתקן את העולם? אני מאמין שבאמצעות תיקוני חקיקה של חברי כנסת שמבינים את העולם המשתנה (ורוצים את קולותינו בבחירות הבאות) נתחיל לראות תיקונים של ההפליה בחוק. השיח האבהי המתעורר, וארגונים כמו "סופר דאד" שמדגישים את האבסורד בהתעלמות מהאבות בפניה של המפרסמים, יגרמו לאבות להבין שלפעמים גם האבא קונה את החיתולים ואפילו מחליף את אלה שעל התינוק. ולגבי בית החולים? גם שם יש תחרות מאוד גדולה, ובתי החולים מחזרים אחרי האמהות (אולי זה קשור ל12 אלף ₪ שבית החולים מקבל מביטוח לאומי עבור כל לידה בשוטף + שלושה ימים). בקרוב הם יבינו מי הנהג בדרך ללידה…
הפוסט נכתב כחלק מ"בדיקת אבהות" – פרלמט האבות של "סופר דאד" וXNET. קראו את הסיכום של הפוסטים של כל החברים בנושא, ושם תמצאו קישורים לכל הפוסטים המעניינים שלהם.
אבא סבבה 