בהרבה מקרים, אסטרגטיה הרבה יותר טובה תהיה לתת תירוץ מנצח, "נוק-אאוט", שיפסיק את הדיון.
למשל, סיפור שסיפרה לי אשתי היקרה: "אנחנו כבר באוטו בדרך לגן, והילד נזכר שהוא בעצם רוצה ללבוש את הג'קט השחור ולא את הג'קט הצבעוני שכבר עליו". חזרה הבייתה בשלב הזה לא באה בחשבון. אנחנו כבר כל כך קרובים… תשובת המחץ של האם – "אבל בן, הג'קט השחור בכביסה!" הבן: "אה, טוב". ואפשר לנסוע לגן. ללא ספק, זהו "שקר לבן". שום נזק לא נגרם לאף אחד, אם אני הייתי במצב הזה, לא הייתי מצליח לתת תשובה מבריקה כמו של אשתי, והייתי מסתבך בעוד ויכוח חסר תוחלת.
בשביל לשקר טוב לילדים שלך, צריך הרבה יצירתיות, הומור ואינטלגנציה. כנראה שאני אשאר עם הדרך הארוכה והישרה.
—
והנה כל השקרים של פרלמנט האבות:
הפוסט המסכם עם מיטב השקרים שכל הורה צריך להכיר.
- גבריאל ויינמן – שקרים שאני מתכוון לספר לאורי
- כפיר לב סיני – איפה אני כן משקר לילדיי
- טל חן – כל האמת על שוקו
- ברק שטרית – כמה אני כבר משקר לילד בן 3 חודשים
- יובל אדם – שקרים קטנים
- עומר להט – אם לא תאכל יבוא שוטר
- ינון רטיג – לא זה לא…
- אליסף יעקב – עץ של מסטיקים
- אשר יזדי – שקרים שאספר לביתי
- אילן שיינפלד – האב היחידני, הקלפן ומספר הסיפורים
רוצים לקבל בכל שבוע את הפוסטים הטובים ביותר של הקבוצה, ישירות למייל, במייל אחד מרוכז? הרשמו לניוזלטר שלנו!