יוסף החומוסייה, פרדס חנה – עם ילדים

מסעדה שמייחדת אלבום תמונות לילדים אוכלים בדף הפייסבוק שלה – אומרת בעצם – אנחנו אוהבים להאכיל גם את הילדים שלכם. תביאו אותם. במקרה שלנו מדובר על "יוסף החומוסייה", והאלבום נקרא: "ילדים אוכלים חומוס ביוסף החומוסייה".

החומוס הפך להרבה יותר מאוכל. המאכל הטעים, הבריא והזול הזה, גורם לנו להרגיש מקושרים למרחב הגיאוגרפי שבו אנו נמצאים. את החומוס אכלו יושבי הארץ הזו, עם הפיתה, עוד בזמן התנ"ך (לפחות לפי הפרוש של מאיר שלו לפסוק במגילת רות: "לעת האוכל גשי הלום, ואכלת מן הלחם וטבלת פיתך בחומץ"). לפי החוקרים, לפני אלפי שנים, האדם בחר לביית דווקא את המין הזה של החימצה (חומוס בעברית) כי הוא גרם לו להרגיש טוב יותר.

הפעם הראשונה שאני אכלתי בחומוסייה הייתה בגיל 21, בחומוס אשכרה בתל-אביב. מאז החומוס הוא ארוחת הצהריים המועדפת עלי. החומוסיות שמסביב למקום העבודה שלי מכינים לי את ה"מנה הרגילה שלי" מיד כמבחינים בי. אני אוהב חומוס, ולכן אני שמח על הזדמנות לאכול גם בסוף השבוע עם המשפחה שלי. הבעיה היא – שבני היקר לא אוהב חומוס. מסתבר שזו בעיה נפוצה בקרב חומוסאים, שהתייחסו אליה גם ב"חומוס להמונים", בלוג החומוס הראשון בעולם "קורה במשפחות הכי טובות".

ב"יוסף החומוסיה" מנסים להנגיש את החומוס לדור הצעיר באמצעות מנה מיוחדת לילדים: "חומוס מחייך" – מנת חומוס קטנה עם פרצוף (התמונה מתוך דף הפייסבוק של החומוסייה).
למרבה האכזבה – על הילד הפרטי שלי, כל המאמץ לא עבד. הילד לא אוהב חומוס. למזלי – הוא הסכים לאכול את הביצה, את הפיתות ואת הזיתים ולשתות את מיץ ה"רימונדה".
סך הכל – המקום מאוד מזמין לילדים – יש מנת ילדים נוספת בתפריט (שניצלונים – שלא ניסינו), יש מרחב להתרוצץ בין השולחנות וב"חצר" (מספיק גם כדי להכניס את העגלה בלי להפריע לאף אחד), היחס אדיב, ועם החשבון מגיעות גם סוכריות. כחמישים מטרים מהמסעדה יש גינה ציבורית גדולה ומוצלת. אחלה מקום לשרוף קצת אנרגיה לפני החומוס.

ולהורים? החומוס מצויין. המחיר סביר, והריפיל שמבטיח שתצאו מהמקום שבעים משמח לבבות של אבות רעבים. היחס של הצוות אדיב ונחמד (אם כי קצת איטי לפעמים). והכי חשוב (בשבילי) – המקום כשר.

אז אם חפצים אתם בהשקעה בחינוך הקולינרי השורשי של דור העתיד, לכו ל"יוסף החומוסייה".

יוסף החומוסייה, חרובים 7 פרדס חנה

 —

חברי פרלמנט האבות של xnet ממליצים על מסעדות שאוהבות ילדים:

>>> ינון רטיג מספר על החוויה של ללכת עם הילדים למסעדה – לא כולל שירות
>>> ברק שטרית – מסעדת מו ומו – עסקית צהריים, שני הורים רעבים ועגלת תינוק
>>> גבריאל ויינמן – אבא מבקר: מסעדת מו ומו, רחובות
>>> עומר להט – "ציפס… וקטשופ… ושניצל!" על בורגוס בורגר בר (BBB), סניף יגאל אלון
>>> טל חן – עונג ששי, קפה גרג, מודיעין
>>> אשר יזדי – משפחת יזדי יוצאת לאכול במסעדת קינג ג'ורג', רח' המלך ג'ורג', תל אביב.
>>> אליסף יעקב – הטוב, הרע והמכוער, ביקורת על וופל פקטורי, ירושלים.

לדיון המלא של בדיקת אבהוּת – פרלמנט האבות של Xnet, הקליקו כאן

להרשמה לניוזלטר – ליחצו כאן